במאמר זה אנסה לעסוק בנושא הטיפול האקלקטי בשיטת תמר-ה כדרך טיפולית המשלבת גישות שונות מעולם התרפיה באומנות, תרפיה בטבע- או טבע תרפיה והגינון הטיפולי.
אעשה זאת תוך שימת דגש על גישות הומניסטיות, פנומנולוגיות ובהביוריסטיות .
לפי גישתי זאת יעשה גם שילוב של פילוסופיה , תפיסות רוחניות וניו-אגיות ושילוב אלמנטים מתחום הקוצינג והפסיכולוגיה חיובית.
דרך הטיפול הנפרסת כאן תעלה בעיקר שאלות.
- מה הוא טיפול?
מי מתאים להיות מטופל?
מתי צריך- כדאי להתחיל טיפול?
כיצד לבחור לי מטפל?
באיזה גישה- שיטה טיפולית עלי לעבוד בטיפול הריגשי?
ומתי מסיימים טיפול ?
ומה עכשיו?
ראשית , השלבים בטיפול בשיטת "תמר-ה " :
•
המטופל- פונה
ראשית , לפני הכל , צריכה להיות החלטה מודעת של המטופל- פונה *, בקושי- מעצור וכאב של חייו ורצון לעשות שינוי .
מתאים להיות מטופל- כל אדם שמחליט לעשות שינוי והתקדמות נפשית , פיזית, מקצועית וחברתית סביבתית בחייו. מתוך הבנה שהכל קשור,ומתוך
החלטה- בחירה , ברצון לצאת מאזורי הנוחות והתקיעות. בחיו.
עשית הצעד הראשון של אמירת ה"די" ,עד כאן רוצה אני לסבול!
מעכשיו אני צועד קדימה ועושה מעשה של שינוי.
החלטה על צעד ראשון של מודעות לסבל ולסטטיות של חיי ורצון לפנות אל איש מקצוע
שיסייע לי ,בדרכו- המתאימה לתרבות,סגנון החיים והחשיבה שלי- לעשות את התחלת השינוי במודעות- ועשייה אחרת ושונה.
* פונה - ( לפי הגדרת קארל רוגרס הוחלפה המילה מטופל בפונה. בהמשך המאמר אעשה בה שימוש )
•
. פניה מודעת לאיש מקצוע לעזרה נפשית לאחר שפונה לכך מימון, זמן וכוח.
•
הסכמה והחלטה על חוזה טיפולי. הכולל – מציאת זמן, מקום, עלות הטיפול, הבנה משותפת של הנעשה ב" חדר הטיפולים" הגדרת מטרות טיפוליות משותפות, הגדרת
•
האמצעים הטיפוליים, הכרות עם המטפל והרגשת קשר ראשוני טוב ותקשורת נינוחה .
•
מי מתאים להיות מטפל שלי ?
כל מטפל שהוכשר לעשות עבודה טיפולית -ריגשית באופן מקובל. רישמי ,מסודר ומוכר בישראל או בעולם.
המטפל יתבונן ביחד עם הפונה- מטופל מתוך כך שניתבקש במפורש לסייע ו להיות חבר מקצועי, לדרך חייו של המטופל:
המטפל צרי ך להיות בעל יכולת הכלה ואמפטיה , חכמה ופניות למפגש בלתי אמצעי " אדם פוגש אדם" בלב נכון , מדויק ופתוח.
זאת ללא שום צורך מהמטופל, מתוך רצון, שמירה על אתיקה ומקצועיות מקסימלית שהוא מסוגל ומוכשר לה.
המטפל צריך לפגוש את הפונה מתוך שובע ובחירה לעזור לאדם במצוקתו ואהבת אדם. המטפל יהיה בעל הכרות ומודעות גבוהים ואמיצים למקומות הפצע והכאב של חייו הוא.
•
המטפל-
עליו להסכים ולבחור בעבודה טיפולית עם הפונה לאחר שנוצר הקשר וההכרות הראשונית . התחלת צעדים אבחוניים מבדילים בגישות ושיטות שונות ( להן הוכשר ) ,
בתחילת המפגשים יערך אבחון, תהיינה הגדרת מטרות טיפוליות גלויות וסמויות בעבודה עם הפונה .
תערך שיחה והבהרת הקשיים, האמצעים, הדרך הטיפולית של המטפל ותנאי העבודה המשותפת.
האבחון נעשה בעזרת- אמצעים מגוונים ושונים בהתאם לסיטואציה, לגיל הפםונה וסיבת ההפניה.
באבחון ניתן להעזר ב: הקשבה ומפגש ראשון בין מטפל למטופל,שאלון, תצפית , שיחה עם מבוגר אחראי על קטין, מסמכים רפואיים, התבוננות משותפת, ציור ויצירה אומנותית באמצעים אומנותיים שונים, הקשבה עמוקה ואמפטית למילים, לשפת הגוף, לסיפור חייו הגדלוי של המטופל, לסיפור חייו הסמוי- מודחק- נשכח- ניבעט לקרן זוית של התודעה.
האהחון ייעשה בכל מפגש מחדש וישפיע על הבחירה להתחיל במסע אל תוך הנפש של המטופל ביחד, החלטות על מטרות טיפוליות ממוקדות וגלויות, והחלטות פנימיות שלי על מטרות טיפוליות סמויות לפונה- אך גלויות לי כאשת מקצוע .
האבחון ייעשה בעזרת :
אמצעים אומנותיים, שיחה , יציאה לטבע,מבחנים פסיכולוגיים, אבחון דידקטי,אנשי מקצוע מתחומי ידע נוספים שיבחנו בעיות ספציפיות, כתיבה, יצירה משותפת מול ה"דף", והכנסת גורמים נוספים כגון אנשים משמעותיים בחיי הילד במפגשים הראשונים .
בכל רגע יאזין המטפל לצרכי הפונה- לעצמו המגיב לתכנים שעולים בחדר- וכמתבונן מהצד על הדינמיקה בין שני האנשים בחדר מתוך אמפטיה ורגישות למתרחש בכל הרמות ( פיזית, רגשית, בין אישית, כרונולוגית, תודעתית, סדר הדברים).
רק כך נוכל לשמור כמטפלים על פניות ,יצירתיות ורעננות לכל הניואנסים שיעלו בחדר הטיפולים.
•
התחלת עבודה משותפת , הנשענת על מפגש אנושי - פנוי, מכוון לפונה, אמיתי וכנה במידת האפשר בכל מפגש מחדש.
•
הקשבה עמוקה, פניות ואיבחון מחדש בכל מפגש כמו "בפעם הראשונה" בהתאם למה שיובא השבוע.היום, כרגע.
•
מאידך יכולת לזכור, להכיל ולרשום את כל מה שנאמר ונעשה בדרך עד היום,
על מנת לעזור למטופל להתבונן באופן רחב, כולל ופרספקטיבי על חייו.
•
שימוש בארגז הכלים האקלקטי בשיטת "תמר-ה"
•
שימוש מאפשר ויצירתי בכל האמצעים האומנותיים הקיימים- ציור, פיסול, רישום, מיצג, קולז ויצירות "אדמה " ועוד
כולל דרמה, תנועה ושימוש בכל חומרי הטבע בשטח.
•
שילוב של יציאה החוצה- הליכה בטבע, נסיעה לים או ליער,התבוננות משותפת הטבע מסביבנו,ערנות לבעלי חיים, עונות השנה ולשלל המופעים של הטבע.
•
תכנון , יצירת גינה, הצמחה , גידול ואחריות על גינת מאכל, תבלינים נוי או עצים.
•
הפעלת מיומנויות טיפוליות מגוונות ומכוונות לצורך המטופל בכל שלב בטיפול. אי הצמדות בהכרח למתודה טיפולי אחת.
•
התאמת החליפה הטיפולית בכל שלב מחדש, באופן פתוח ויצירתי, מתוך הבנה שתהליך הטיפול הינו זורם, יצירתי,דינאמי ומשתנה.
•
בעזרת המפגש האנושי עם המטפל.
הבנה משותפת שבטיפול נוצרת הזדמנות חדשה לחוויה ריגשית מתקנת , בעזרת הקשר שנוצר ביחסי מטפל- מטופל אשר מאפשר לפונה לטיפול להתייחס באופן שונה וחדש ליחסיו עם אנשים בעולמו.שדגש על הקשר המשולש של מטפל- מטופל- אומנותטבע סביבה.
•
התקדמות, מודעות ועבודה באמצעים שונים ומגוונים עם- ועל חומרי חייו הגלויים והניסתרים של המטופל.
•
התבוננות אמיצה –משותפת על התופעות ( פנומנות
) שעולות ומוצפות ב" חדר הטיפולים" או בטבע, תוך שאילת שאלות מתמדת , ואימון בלהיות בתוך החוויה, הכאב והקושי , ולעבוד על תובנות והארות בטיפול .
להיות מסוגל לעבוד בעזרת התופעות ( הפנומנולוגיות )
על החומרים הניסתרים, מודחקים ולא גלויים בחיי הגורמים לי סבל ותקיעות .
•
במהלת הטיפול והמסע המשותף נעבוד על :
•
אימון ושיפור היכולת להתמיר את הכאב- פחד- מעצור וקושי למקומות של עשייה- הבנה- קבלה- השלמה- זרימה והתקדמות אחרת.
•
להבין ולקבל את הבלתי ניתן לשינוי ( העבר) אך הניתן לפרשנות אחרת , קבלה והשלמה- ולבסוף ...לתודה.
•
התבוננות , עשייה והתקדמות חדשה בחיי העכשוויים
מתוך בחירה חדשה, ויכולת לחיות ולחוות בשמחה את חיי. לפעול מתוך חשיבה יצירתית ומחוברת למסוגלות העצמית שלי וכוחות היצירה שבי.
לקבל את העתיד בפתיחות וחופש מחשבה, אמונה בכוחותיי לנצח ולהיות שם בכל סיטואציה באופן שלם, מדויק והרמוני עם סביבתי האנושית והטיבעית.
•
לפעול מתוך בחירה יצירתיות, נדיבות, שמחה ,אהבה עצמית ואל הסובבים אותי
•
יכולת להתחבר למשהו גדול- לסדר ,לטבע- (לאלוהות ? )- או לדרך חשיבה פילוסופית שתהייה מקור להדרכה והכוונה רוחנית בחיי .
•
יכולת חדשה להכיר בנפרדות של עצמי- ובו זמנית להיות בתוך האחדות של העבר-הווה- עתיד , אני והטבע- סביבה של חיי החיצוניים והפנימיים.
•
סיום
סיום הטיפול ופרידה ,יעשה לאחר התבוננות משותפת על התהליך הטיפולי, הכרה והבנה של השינויים שחלו בפונה.
הפרידה תעשה באופן מוסכם ונבחר על ידי שני השותפים לדרך בטיפול.
מתי מתחיל להתרחש סיום הטיפול?
בדומה לתהליך הנפרדות של הורה וילד, מורה ותלמיד רוחי ,
כאשר יזהו המטפל והמטופל ביחד כי הפונה מסוגל לקחת אחריות על חייו, להבין שהשינוי תלוי בו, וביכולתו החדשה והעצמאית לחוות את חייו באופן הרמוני, יצירתי ואופטימי .
סיום הטיפול יהי תלוי גם ב:
•
בחירה של המטופל להתאמן בלהיות מאושר ומסופק בחייו על ידי הקשבה לחוויה בהווה בשמחה , יצירתיות והרמוניה עם עצמי וסביבתי הפיזית והאנושית .
•
רצון להכיל את חומרי חייו כמקור לעוצמה וכוח.
•
רצון ובחירה להיות ולחיות תוך השתלבות והרמוניה עם הטבע מסביב- כסמן ליכולת של קבלה גדולה וכוללת שלי בתוך הסדר בעולם.
•
קבלת עובדות העבר שלי ( הבלתי ניתן לשינוי ) והעתיד-(הבלתי צפוי)
מתוך אמונה בכוחותיי ויכולתי להיות בכל מה שיגיע בעתיד הקרוב והרחוק .
יכולת להתאמן על חיים בשלווה, נדיבות לאדם ולסביבה, חיים במידה ,יצירתיות ושמחה, תוך זרימה ואמונה וביכולת הסביבה שלי להיות לי לעזר ולסיוע מכל סוג שאצטרך.
הפרידה הינה תהליך שיאפשר בסופו של דבר לפונה להמשיך את חייו בצורה פרודוקטיבית, שלמה, מדויקת ומאושרת יותר.
המסע המשותף עם המטפל עובר פנימה. כל מה שנחווה, נלמד, עובד מחדש ונמצא בדרך המשותפת בטיפול ,יהפוך למקור עוצמה ,הכוונה ומצפן פנימי להמשך הדרך של הפונה.
•
המטפל ישחרר את המטופל מלווה בברכת הדרך שלו ובידיעה שהוא זמין בשבילו גם בעתיד, פיזית, טלפונית ובזיכרון העבודה העצמית שלו.
•
המטפל יאכסן, ישמור את רשימותיו ותיעוד הפגישות ויצירות האומנות במקום סגור, שמור ודיסקרטי.
•
תתרחש פרידה מוסכמת , מדויקת ושליוה תוך ידיעה וקבלה של סיום התהליך ומתוך תודה וכבוד הדדי.
לסיכום , בניסיון להגדיר ולתחום את דרכי ב20 שנה שבהם אני מטפלת אני מרגישה שנאמרו רק קצוות של מילים ורעיונות..
חושבת אני שפתגם הזן שאומר
" הדרך שבה אתה עושה דבר מה
היא הדרך שבה תעשה הכל" ממצה את הגישה שלי .
בכל שלב בחייו של אדם יכול להתרחש הנס של השינוי.
בכל מקום ובכל סיטואציה.
הבחירה לצאת מאזורי הסבל והתקיעות בידינו. תמיד תהיה.
אך יש בעיני חשיבות רבה בבחירת מטפל מיומן, מקצועי , ןמתאים לאשיות ,תרבות ואורח חיי המטופל.
בשבילי .שפגשתי מטפלים , מורי דרך, מורים רוחיים וחברים יקרים לדרך אין חשיבות רק להגדרתו הקצועית של האדם שנחלץ לעזרתי .
אמנות, כתב פעם פיקאסו, היא הסרת כל המיותר.
באמנות, כו בגינון, כמו ביציאה לטבע הפיראי והבילתי צפוי וכמו בתכנית התנהגותית מובנית ולוגית- החשוב הוא הקשר האנושי.
אין תחליף לקשר האנושי , למגע של נפש בנפש ולקסם שנוצר בין שני בני אדם.
בפלא הזה של מפגש הנפשות יתאפשר בע"ה הסרת כל המיותר ויציאה לחיי חופש של המחשבה והתנועה בכל מעגלי חייו של האדם.
